קולנוע וספרות

מאז ומתמיד רווחה הטענה כי אמנות הקולנוע היא שטחית לעומת הספרות, שהיא אומנות רצינית.

העסוק בסוגיה, האם הקולנוע עומד כתחום בפני עצמו שהוא שווה ערך ליצירה ספרותית?, זו שאלה קשה, הרי שהאומנות והיצירה היא בעיני המתבונן, בעוד אחד יראה ביצירה קולנועית יצירת מופת, אחר יוכל באותה מידה להגיד שהיא רחוקה מלהיות יצירה. כך או כך, הויכוח תמיד יעמד על תילו, המחשבה הזו נובעת החל מהדעה שתהליך יצירת ספר הוא מורכב בהרבה מתהליך שטחי של כתיבת תסריט או הרכבת הסרט, כלה בזלזול בקהל אליו מופנה הסרט שרבים ממנו הם אנשים חסרי השכלה, וכך גם הסרט מופנה אליהם בשפה דלה ועלילה פשוטה. לא כך הדבר, כפי שיש ספרים טובים וטובים פחות, כך גם בעולם הקולנוע קיימים מספר אספקטים לסוגיה האם באמת הספרות נמצאת במרומי האולימפוס בעוד שעולם הקולנוע שוכן בתחתית.

מדיית הקולנוע, היא מדיה אשר פונה לכל העם – נשים גברים ונוער ללא הבדל, מי שחפץ בצפייה בסרט מוזמן. כמובן שאופציה זו קיימת גם בעולם הספרות אך ישנה מחיצה בין האדם ממעמד נמוך, בור או שרק חושב כך, לבין התדמית העליונה של הספרות, תדמית של יוקרה, השכלה וריחוק. מצידו השני של המתרס גם חושבים כך, האנשים אשר כן קוראים את הספרות ומשתייכים לזרם המשכיל יותר רואה לעיתים רבות בקולנוע כלי שאליו מכילים תסריטאים, במאים ושחקנים את הבנתם ללא מערכת סינון ומגישים אותה לכל מי שחפץ בו. וכך גדל פער משני צדדים בין אלו שחושבים שתרבות הקריאה היא כה נשגבת עד שהיא לא מיועדת להם, לבין אלו שמאמינים בכך שהיא באמת נשגבת וחושבים שהיא לא ראויה לפשוטי העם.

טענה נוספת שיכולים להעלות היא המחשבה שהספרות מעשירה את הדמיון הרי בספר רק ישנו תיאור גרפי בעוד שבסרט התמונה שאתה רואה היא זו שאתה יכול לדמיין, המחשבה היא שהסרט מחולק ל"פיסות" קטנות של אוכל, הבוהה (הצופה) מקבל מנות קטנות של ידע אך לא יותר מדי, אין לו לאן לפתח את המחשבה ולמראית עין טענה זו נכונה אך בכל זאת לעיתים רבות , הסרט אומנם אינו מפתח את הדמיון בעת הצפייה בו אך החותם הפסיכולוגי אותו הוא משאיר לעיתים גדול מהחותם שנשאר לאחר קריאת ספר. האפקטים, התצוגה המרשימה והמשחק, כל אלו יוצרים תחושה של שיכרון חושים שרק מעצימה את המחשבה העמוקה, מה עומד מאחורי המסר של הסרט. על כן מהבחינה הזו, המחשבתית, לא ניתן לפסול את עולם הקולנוע מההיבט הזה.

נוצר הרושם כי מלאכת כתיבת הסיפור היא מורכבת בהרבה ממלאכת יצירת הסרט, או כפי שציינתי זאת קודם, עפ"י דעה מסוימת הקולנוע הוא כלי שבמאים, תסריטאים ושחקנים יוצקים את תחושותיהם ומחשבותיהם ללא סינון אך הדבר טכנית פשוט לא נכון.סרט עובר כל כך הרבה ליטושים עד שהוא מגיע לרמה המבוקשת שלא ניתן להגיד עליו שהוא נעשה כלאחר יד. תסריטים, תקציבים, רעיונות כל אלו משפיעים על יצירת הסרט. הסרט מעובד פעמים רבות, ולעיתים רבות הוא מכיל מסרים וביקורות מאוד נוקבות בדיוק כפי שספר מסוגל להכיל.

עולם הקולנוע מכיל בתוכו קשת של סרטים; סרטי פעולה,סרטי נוער,סרטים מעוררי מחשבה וביקורתיים, כמובן שבתוך כל מכלול הסרטים, נוצרים סרטים רדודים ושטחיים ללא עומק. אך אי אפשר לפסול את העובדה שגם ישנם סרטים רבים שהם איכותיים מאוד, בדיוק כפי שבספר יש מגוון מוצלח ולא מוצלח. אני חושב שבהיבט הזה, הסרט כלל לא פחות טוב מהספר. כפי שיש סרטים הפונים לנוער וידועים בגיחוכם, שאלו סרטים העוסקים בתוכן לא תוכן, בדיחות גסות ורשימת הסרטים האלו עוד ארוכה.

כלי הקולנוע, בשל העובדה שהוא פונה להמונים, הוא כלי שחושף את הציבור ומעלה מודעות ברמה כה גבוה, בדיוק כפי שסרט יכול לעורר הדים בנוגע לנושא. הסרט אף ממחיש את המצוקה, הקושי או הבעייתיות בכך שהוא מציג לפרטי פרטים את התמונה הכוללת, פשוט על ידי תמונות. בחלק זה אני גם מתייחס לז'אנר מסוים בתוך עולם הקולנוע, הסרטים הדוקומנטאריים, סרטים העוסקים בתיעוד אירועים ותופעות. סרטים שעוררו מהפכות של ממש כאשר האדם במרכז הסרט בחן מה עלול לקרות במידה ויאכל ברשת מזון מהיר שמתיימרת להיות בריאה. התוצאות יהיו מזעזעות ומרחיקות לכת, השיח הציבורי געש ורשת המזון אף תשנה את עמדתה ותערוך שינויים נרחבים במערך המזון שלה, וזה הוא מקרה יחיד מיני רבים.

היבט נוסף, שמבדיל איכות לזילות בעולם היצירה הוא הפרס. לעיתונות יש את ה"פוליצר",למוסיקה עכשווית יש את ה"גראמי", ולעולם הקולנוע יש את ה"אוסקר", פרסים אלו מוענקים לטובים שבטובים. מערכת סינון עמוקה גורמת להעדפת יצירה אחת על פני השנייה תוך כדי בחינתה מכמה זוויות. פרסים אלו גורמים לנו להעריך יצירה חדשה ועל כן, לא ניתן לזלזל בערך הפרס הרי הוא ניתן על ידי ועדה מכובדת מאוד. כפי שאדם לא יזלזל ב"פוליצר" כך איש לא מזלזל ב"אוסקר" וזוהי עוד הוכחה שהסרטים הטובים, ראויים לפרס בדיוק כמו יצירה כתובה איכותית.

מנימוקים אלו ניתן להסיק שדעתי היא שהסרט, או הקולנוע הוא מדיה שאי אפשר להתעלם ממנה, היא שוות ערך לחלוטין לאומנות, ולאיכות. מדף היצירות הבלתי נשכחות כולל ספרים,ציורים,מוסיקה וסרטים. עולם הקולנוע עבר כברת דרך מהתחלתו, והסרטים משקפים סיטואציות מהחיים שלנו באיכות גבוהה, וביכולת הבעה ותחכום שלא פחותה מספר. לעיתים אף עולה עליו.

דוגמאות נוספות לסרטים שהשאירו חותם לא חסר. ניתן לקחת כדוגמה סרטים המבוססים על סיפור אמיתי, כדוגמת הסרט העוסק באשה אשר נלחמת לטובת גילוי פרשיה בה עובדי מפעל מסוים, חולים ומתים אחד אחרי השני מסרטן. הסרט גרם להדים רבים משום שהוא העלה על סדר היום את נושא הקרינה שפוגעת באנשים ובאותה תקופה (לפני כיותר עשר שנים) הנושא לא היה במודעות הגבוהה בה הוא היום. שני התחומים, ספרות וקולנוע יכולים להעניק משמעות להסביר, לשכנע ולהעביר מידע, כך גם כפי שהראיתי שהם יוצרים עומק והבנה בתודעה הציבורית.

במאמרים שנכתבו נאמר כי המשפט מורכב מתחומים שונים, כאשר השילוב הוא הדבר שהעשיר את עולם המשפט, כך גם בקולנוע, תחום שמורכב מנושאים רבים שיוצקים לתוכו מידע, הוא עשיר יותר, הוא מכיל יותר עומק ולכן כאשר סרט קולנוע עוסק בעניינים חברתיים, סוגיות שונות ונושאים שונים הדבר רק מעשיר אותו ומוסיף לצופה תחושת הנאה וגם משכיל את הצופה. הקולנוע הוא אומנות מעורבת והיא מורכבת מצורות אומנות אחרות: תיאטרון,ציור,מוזיקה,ספרות, צילום ומחול.

איכות הספר או הסרט, היא בין היתר, גם בעיני המתבונן. בעוד שאדם אחד, יראה בספר יצירה ספרותית שאין כמוה, אחר יגיד שזו יצירה לילדים והיא חסרת חשיבות. כך גם יוכל להתרשם אדם מסרט ולחשוב שזוהי יצירה נפלאה ואחר יזלזל בכך.על כן, הביקורת בנוגע לעולם הקולנוע או עולם הספרות, צריכה להיות בלבו של כל אחד, בהתאם לדעותיו מחשבותיו ואמונותיו.יתכן מאוד שאחד מיצירות הספרות יזכו ליחס מתנשא בשל היותן לא איכותיות, בעוד שסרט יזכה לתשבחות.

לסיכום ניתן לומר, קודם כל , שהסרט הוא אכן יצירה שוות ערך לספר. אין ספק שגם המשאבים המושקעים בסרט, גם הפיזיים וגם הנפשיים, הם משאבים שמושקעים גם ביצירת ספר. אולי בעבר היה פער בעולם הקולנוע לבין הספרות, ייתכן ויכול מאוד להיות שעד היום הוא ישנו, אך בטוח שכבר נחשפו לעולם כמה וכמה יצירות קולנועיות חסרות תקדים שעוררו הדים רבים, בדיוק כפי שספר מסוגל לעשות. על כן, מעתה דע, קולנוע וספרות, זוהי אומנות.